שילוב נשים משכילות בשוק העבודה

Transcript

1 המרכז הבינתחומי הרצליה בית הספר לכלכלה שנה ג' סמינר בכלכלה יישומית שילוב נשים משכילות בשוק העבודה במסגרת הקורס כתיבת נייר מדיניות שם המרצה: ד"ר טלי רגב שם הסטודנטית: שיר מוסקונה ת.ז : שם הסטודנטית: צליל סנדלר ת.ז : תאריך הגשה:

2 ראשי פרקים- סמינר בכלכלה יישומית שאלת המדיניות...4 תקציר העבודה ועיקרי ההמלצות רקע 1... חשיבות השאלה ההיבט הכלכלי ההיבט החברתי ההקשר למשק הישראלי תמונת מצב... 7 נתונים כללים... 7 צד ההיצע צד הביקוש הכנסה חודשית השאלה המוסרית חופש הבחירה...31 בחירת המקצוע מגבלות מה יש לקחת בחשבון בביצוע הבחירה מגבלת הילדים שאלות מדיניות ספציפיות ניתוח השיטה המודל האקונומטרי מחקרים בעד ונגד ניסיון מדיניות קודם יום חינוך ארוך תמריצים למעסיקים

3 מענק הכנסה ספרות מדעית והשוואה למשקים אחרים יום לימודים ארוך יום לימודים ארוך )בנק ישראל( מתן תמריצים מענק הכנסה סבסוד העלות לטיפול בילדים )מעונות יום( השוואה לעולם סקירה כללית בהשוואה לעולם מחקרים ויישומים מדיניים בעולם כיווני מדיניות אפשריים הצעות ראשוניות יום חינוך ארוך מתן תמריצים למעסיקים מענק הכנסה בתנאים מקלים סבסוד העלות לילדים בגיל הרך השלכות צפויות ראשוניות יום חינוך ארוך מתן תמריצים למעסיקים מענק הכנסה בתנאים מקלים סבסוד עלות לילדים בגיל הרך הלך המחקר תיאור המודל והצגת המשוואות לרגרסיה סוגיות העולות מהמודל נתונים במודל תוצאות האמידה סיכום ביבליוגרפיה מקורות נספחים

4 3. שאלת המדיניות כיצד ניתן להגדיל את הביקוש לעבודה בקרב הנשים המשכילות? וכיצד ניתן להגדיל את היצע העבודה לנשים משכילות בישראל? נייר מדיניות זה בא במטרה לבחון את שוק העבודה לנשים משכילות בארץ משני כיונים : היצע וביקוש. מצד אחד נשאלת השאלה האם ניתן להגדיל את הביקוש בקרב הנשים המשכילות לעבודה ומצד שני, האם ניתן להגדיל את היצע העבודה לנשים משכילות ע"י המעסיקים. שילוב נשים בכלל ונשים משכילות בפרט, במשק העבודה בישראל, חיוני להגדלת הפריון ועידוד הצמיחה. נייר זה בא לבחון בעיקרו מדוע הנשים בכלל ונשים משכילות בפרט אינן משתלבות במשק בהתאם לאחוזון בכלל האוכלוסייה העובדת. בנייר נדון בסוגיה העומדת בפני האישה המשכילה טרם יציאתה לשוק העבודה, קרי לאחר שסיימה את לימודיה האקדמאים, ומהן המגבלות המונעות ממנה להשתלב במשק כמו הגברים. נבדוק מחד גיסא, האם מקור הבעיה נובע מצד ההיצע, קרי השכר נמוך או קיימת הפלייה מצד המעסיקים. ומאידך גיסא, האם מקור הבעיה נובע מצד הביקוש, קרי רצון האישה להישאר בבית לצורך גידול הילדים או מכיוון שעליה להתמודד עם עלויות הטיפול הגבוהות. בנייר נבחן האם יש להתערב מדינית בשילוב האישה המשכילה במשק, נכון אתית והאם שהמדינה תתערב בבחירה של האם. במידה והאישה בוחרת לצאת ולעבוד ננסה למפות את האלטרנטיבות העומדות בפניה מבחינת מסגרות טיפול לילדים. מה הן העלויות הכרוכות בכל מסגרת טיפולית וכיצד ניתן להקל על המשפחה. נבחן בסקירה ספרותית מקרי עבר בארץ ובעולם, את האלטרנטיבות הקיימות לשילוב נשים במשק. ננסה לפרט את המאפיינים של המשק הישראלי ואת מאפייני האישה המשכילה בישראל, ונבחן את השוני ביניהם לבין ממשקים אחרים, כגון גודל המשק הישראלי או השפעות תרבותיות והיסטוריות עליו. נייר מדיניות זה עוסק בשאלה מהותית למשק הישראלי אשר לה השלכות חיוביות להמשך. השלכות בהיבט הכלכלי, גידול בצמיחה, בהשקעות ובתוצר. בהיבט החברתי, שינוי סטיגמות, צמצום פערים בין המינים ושיפור מעמד האישה. נציג תובנות להגדלת הביקוש והגדלת ההיצע ננסח המלצות ראשוניות ונציע פתרונות מדינים אפשריים. 4

5 1. תקציר העבודה ועיקרי המלצות נייר מדיניות זה נפתח בבדיקת חשיבות השאלה בהיבט הכלכלי ובהיבט החברתי ברמת המאקרו והמיקרו. הנחת נייר המדיניות בהיבט הכלכלי ברמת המאקרו, היא כי הגדלת התוצר ועידוד הצמיחה במשק. בהיבט הכלכלי ברמת המיקרו, הגדלת ההכנסה החודשית למשק בית תעלה ובכך גם הצריכה הפרטית. עוד הנחה היא כי ככל שהאישה משכילה יותר הכנסה למשק בית גדולה יותר ובהתאם מדרגת המס לתשלום עולה. כתוצאה מכך הכנסות ממסים לממשלה גדלות וזה תורם לצמצום הגירעון המדיני ברמת המאקרו. בנוסף ירדו הוצאות הממשלה לתשלומי דמי האבטלה. בהיבט החברתי חשיבות השאלה גבוהה, ההנחה היא שישראל של המאה ה 13, עדיין כבולה ברובה לתרבות היסטורית וסטיגמות נושנות בהן האישה נושאת את תפקיד עקרת הבית ואינה נדרשת כלל לצאת לעבודה או לרכוש השכלה גבוהה כדי להתקדם בשוק העבודה. בשנים האחרונות חל תיקון חברתי ונשים החלו לרכוש השכלה אקדמאית אך המשק נותר מאחור ומפלה את המין הנשי לרעה. ההיצע לנשים רווי הפליות מצד המעסיקים ונשים משתכרות, באותו משלח יד כגברים, משכורות נמוכות כמעט בחצי. הפליה זו והפער בין המינים במשק יוצר אנטגוניזם מצד האישה ומדכא אותה יציאתה לשוק העבודה. טרם לאחר מכן נייר זה בא לסקור את תמונת המצב במשק הישראלי כיום מצד ההיצע של המעסיקים ובצד הביקוש של הנשים. כיום אחוז נשים בגיל העבודה עומד על. 11.7% מספר הנשים בעלות השכלה מעל ל המשתתפות בשוק שנות לימוד גבוה ממספר הגברים המגיעים לאותה השכלה אקדמאית. למרות זאת, נשים משתכרות, באותו משלח יד כגברים, במשכורות הנמוכות פי 3.5 ממשכורת הגבר. מצד ההיצע המעסיקים חוששים מהעסקת נשים מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא כי המעסיק סבור שהאישה מעדיפה לגדל את ילדיה בבית ועל כן היא תהיה פחות מסורה לעבודה וחסרת מוטיבציה. סיבה שניה, המעסיק מניח כי האישה תאלץ להיעדר מן העבודה לכל תקופת חופשת הלידה. בנוסף בשנה הראשונה ללידה היא תאלץ להיעדר פעמים רבות לטובת טיפול בילדיה. כתוצאה מסיבות אלו המעסיק מעדיף שלא להעסיק נשים גם אם השכלתה גבוהה משל הגבר. מצד הביקוש, בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה הולכת ועולה של נשים נשואות המשתלבות בשוק העבודה. עדין נשים רבות בוחרות להישאר בבית ולגדל את הילדים מסיבות כלכליות או מכיוון שאינן מצאו מסגרת טיפולית העונה לכל צרכיהן )חינוך, יחס אישי, תועלת מול עלות(. בנוסף נשים רבות מרגישות כי בעקבות הלידה והשנה הראשונה לטיפול הילד הן מאבדות כשירות מקצועית בעבודה, ולכן מתקשות לפתח קריירה מתמשכת כמו הגברים. לאחר מכן נייר מדיניות זה בא לבחון את השאלה המוסרית האם על המדינה להתערב בבחירת האם ולהציע לה פתרונות מדיניים בכדי שתשתלב בשוק העבודה. בישראל קיימות 5

6 נשים אשר להן השכלה גבוה והן בוחרות להישאר בבית ולגדל את ילדיהן למרות הפוטנציאל התעסוקתי הגלום בהן. כיום עלויות טיפול בישראל גבוהות והסבסוד המדיני נמוך ולכן מתעוררת בקרב האישה דילמה האם לצאת ולעבוד או להישאר בבית, כלומר עלות למול התועלת. הבעיה המוסרית העומדת למול הצעת המדיניות היא, האם היא זכאית לשלוח את האם לשוק העבודה ולאלץ אתה לשים את ילדיה במסגרות הטיפוליות המוצעות לה במשק. אם כן, מהן ההשלכות הפסיכולוגיות על ילד הגדל במסגרת טיפולית ולא על ידי אימו. חופש הבחירה של האישה שנוי במחלוקת. מחד גיסא, המשק פתוח וחופשי והאישה יכולה לבחור כל מקצוע העולה לרוחה, להשכיל בו ולהתמקצע. ומאידך גיסא, החברה מכתיבה לה להישאר בבית ולמלא את תפקיד עקרת הבית למען גידול ילדה וטיפוח הזוגיות. בעיה נוספת היא מההיבט הכלכלי: האישה יכולה לבחור מבין מגוון מסגרות טיפול לילדיה או לגדל אותם בעצמה. מאידך גיסא, המשכורות במשק לנשים נמוכות ואינן תואמות את עלויות הטיפול לילדים, המקצועות במשק המתאימים יותר לנשים מציעים שכר נמוך יותר ממקצועות גבריים, ולכן הבחירה אינה באמת חופשית. בהמשך נייר המדיניות נציג את השיטה, קרי המודל האקונומטרי שיחזק את עמדתנו ויסייע לנו במציאת פתרונות הולמים לשאלת המחקר. נציג מחקרים תומכים וסותרים את השערתנו. נבחן ניסיון מדיניות קודם בארץ ובעולם ונעזר בסקירה הספרותית למציאת דרכי הפעולה המתאימות ביותר לשאלת המדיניות. נציג סקירה מעמיקה, של יישומים מדיניים במדינות נבחרות. נציג כיווני מדיניות אפשריים לפתרון שאלת המדיניות הנוגעים בצד הביקוש ובצד ההיצע. ואת ההשלכות הצפויות והראשוניות להמשך. לאחר מכן הצגנו את הליך המחקר המתבסס על מחקר קיים התואם את בעיית המדיניות בנייר זה. חקרנו לעומק את המודל ההסתברותי העוסק בשיעור ההשתתפות של האישה בשוק העבודה כתלות במשוואת השכר ובמשוואת עלות הטיפול בילדים. העלנו מספר ממצאים והשערות כתוצאה מהמודל וניתחנו מסקנות עיקריות. עיקרי המלצות יום חינוך ארוך הקניית מסגרת חינוכית לילדים לשעות אחר הצהרים הכוללת ארוחת צהרים, חוגים חינוכיים והכנת שיעורי בית. סבסוד העלות לילדים בגיל הרך והכרה בהוצאה של מטפלת- סבסוד העולה בהתאם לרמת ההשכלה של האם. והכרה בהוצאה על מטפלת כהוצאה מוכרת. מס הכנסה שלילי בתנאים מקלים- מתן נקודות זכות לאישה העובדת בעלת הילדים, בהתאם לרמת השכלתה. מתן תמריצים למעסיקים- עידוד גיוס נשים במשק בהתאם לרמת השכלתן בעזרת מתן תמריצים כלכלים למעסיק. 6

7 רקע 1.3 חשיבות השאלה ההיבט הכלכלי-מאקרו- אחד המדדים החשובים כמקור להשוואה בין מדינות וכבקרה על התפתחות המדינה הוא היחס תוצר לנפש. ככל שהמדינה מגדילה את היחס היא נחשבת מתפתחת יותר ועמידה יותר מבחינה כלכלית. אחת הדרכים להגדלת היחס תוצר לנפש מגיעה מהגדלת הפריון, קרי התוצר הכולל שמייצרת המדינה אשר מצביע ישירות על כמות המועסקים במשק וצמצום האבטלה. ככל שישנן יותר נשים עובדות במשק עם השכלה גבוה יותר כך הן יכולות להוות חלק מאחוז המשלמים מס הכנסה )כיום עומד על 11% בלבד(. מס הכנסה הוא מקור ישיר להכנסות הממשלה ומכאן התרומה לצמצום גירעון הממשלה. גידול במיסים יכול לסייע לממשלה במתן תשלומי העברה ומראה גם הוא על צמיחה כלכלית. שילוב נשים משכילות בשוק העבודה יכול לתרום רבות להגדלת התוצר במדינה ובכך לגידול בצמיחה. הנשים יכולות להוות כוח עבודה רב, בעל מוטיבציה והשכלה גבוה )נשים מגיעות לתארים אקדמאים גבוהים ואפילו יותר מגברים בשנים האחרונות לדוגמא מחקר מארה"ב ראה גרפים(. נכון לשנת 1131, בגרף הימני ניתן לראות את הרכב ההשכלה של גברים מתחת ל 31 שנות לימוד )עקום כחול( העומד על 11% וגברים עם למעלה מ 36 שנות לימוד )העקום הכתום( העומד על כ. 11% הגרף השמאלי מראה את הרכב ההשכלה אצל הנשים וניתן לראות שהעקום הכתום אצל הנשים, קרי מעל ל 36 שנות לימוד, עומד על כ 18% וגבוה יותר בהשוואה לגברים ואף מראה מגמה של עליה בניגוד לעקום הגברים. נשים מתחת ל 31 שנות לימוד, קרי העקום הכחול עומדות גם כן על. 18% )מקור מצגת ליישומים אקונומטרים פרופ' אקשטיין( מיקרו- מבחינה כלכלית בקרב הנשים, ניתן לראות כי ככל שנשים הן משכילות יותר כך ההכנסה החודשית שלהן גבוה יותר )ראה גרף בהמשך( ככל שנשים משכילות ישתלבו יותר בשוק העבודה תועלתן הפרטית תעלה וההכנסה למשק בית תגדל. תוספת הכנסה תביא לגידול ברווחה הכלכלית כמו שיפור דיור, בתרבות הפנאי, השכלה וספורט. 7

8 בגרף ניתן לראות כי נכון לשנת 1131 נשים בעלות השכלה גבוהה )מעל 36 שנות לימוד( משתכרות גבוה יותר, כ- 7,711, מנשים אשר מתחת ל 36 שנות לימוד משתכרות כ 6,111 לחודש ופחות. )מקור מצגת יישומים אקונומטרים, פרופ' צביקה אקשטיין( ההיבט החברתי- מזה שנים רבות קיים פער בין הנשים המשכילות בשוק העבודה ובין הגברים המשכילים המועסקים. הפער נובע ממספר גורמים. לדוגמא נפרט ארבעה מהם: האחד מבחינה תרבותית השוררת בישראל עוד מימים ימימה ועל פיה "תפקיד" האישה הוא בגידול הילדים בבית, להישאר בבית עם ילדיה, לקחת ולהחזיר אותם מבית הספר ואל החוגים, לדאוג לארוחות ולניקיון הבית. ו"תפקיד" הגבר הוא לעבוד ולהביא פרנסה הביתה. הגורם השני נובע מהפלייה מצד המעסיקים )צד ההיצע( הבוחרים שלא להעסיק נשים בעקבות צאתן לחופשות לידה וכי קיימת סברה כי הן מעדיפות את המשפחה על פני היציאה לעבודה. הגורם השלישי מגיע מצד הנשים )צד הביקוש(, נשים משכילות בכלל מעדיפות שלא לצאת לעבוד בעקבות משכורות נמוכות ומכיוון שהתועלת מאי יציאה לעבודה גבוהה יותר עבורן, נשים משכילות בפרט מרגישות כי לא תקבלנה עבודה ההולמת את כישוריהן על פי השכלתן. גורם רביעי נובע מהצורך של האישה להישאר בבית עם ילדיה, לקחת ולהחזיר אותם מבית הספר ואל החוגים, לדאוג לארוחות ולניקיון הבית. בנוסף קיימים סטראוטיפים רבים בנוגע לאישה העובדת ולאי השוויון בין המינים ובמשכורות הלא שוויוניות המוצעות לנשים וגברים על אותם משלוחי היד. כלומר אישה משכילה אשר יוצאת לעבוד לא מקבלת תמריץ מספיק גדול על היותה משכילה, לא מבחינת המשכורות ולא מבחינת דאגת הממשלה וסיועה תעסוקת הנשים היא סוגיה חשובה מבחינה חברתית לצמצום הפערים שהזכרנו קודם לכן ובנוסף כי שילובן של הנשים המשכילות יכול לתרום גם לשיפור מעמד הביניים שמצוקתו העסיקה רבות את ישראל בעקבות המחאה החברתית ב נשים יוכלו להשתלב בתעסוקה ולסייע בהגדלת ההכנסה למשק בית ובכך לקדם את מעמד הביניים ולצמצם את שיעור העוני בישראל. עידוד נשים משכילות לצאת ולעבוד יביא לשינוי חברתי בתפיסה של מעמד 8

9 האישה. כאשר אישה משכילה עובדת תקבל תגמול הולם בשכרה, מצד המעסיק שלה ומצד הממשלה תרצנה עוד נשים לצאת להשכיל ולעבוד. 1.1 ההקשר למשק הישראלי שני גורמים מעיקים על המשק הישראלי. האחד הוא עובדתי ואינו ניתן לשינוי : המשק הישראלי הינו משק קטן לכן כל שינוי בתעסוקה הוא מהותי לגידול הצמיחה והתוצר. ישראל כמדינה מפותחת וחברה במדינות ה OECD שואפת בצורה מתמדת להגדלת התוצר וצמצום האבטלה. לכן חשוב במיוחד במשק הישראלי לדאוג לשילובן של הנשים המשכילות ובכך להגדיל את היצע העבודה. הגורם השני הוא תרבותי ובו אפשר ליצור שינוי : ישראל מושפעת מההיסטוריה התרבותית שלה בה האישה בתפקיד עקרת הבית והגבר הוא הלומד והמפרנס. לכן עולה החשיבות ליצירת שינוי חברתי לצמצום ההפליה מצד המעסיקים ולאפשר לאישה בחירה חופשית ביציאתה לעבוד במשק הישראלי 4 תמונת מצב בפרק זה נבחן את שיעורי התעסוקה של נשים בישראל, נבדוק את ההיצע הקיים במשק מבחינת נשים עובדות ומשכילות ואת הביקוש לנשים עובדות ומשכילות במשק. נבדוק את המשכורות המוצעות לנשים בהשוואה לגברים. )בנייר מדיניות זה והערבי למרות שהוא מהווה חלק גדול מאוכלוסיית הנשים שאינן עובדות(. בחרנו שלא להתמקד במגזר הדתי 4.3 נתונים כללים על פי הנתונים מהלמ"ס אודות שיעור המועסקים אשר נמצאים תחת הקטגוריה של בעלי משלח יד נמצא כי אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב הגברים בני הגיע ל- 84.6% ובקרב הנשים בנות הגיע אחוז זה ל- 11.7%. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב הגברים והנשים בנות הגיע ל- 5.7% בכל אחת מהקבוצות בשנת כיום מספר המשרות הפנויות במשק נכון ל 1131 עומד על 64.6 )באלפים(. בחלוקה על פי שנות לימוד הממצאים מהלמ"ס מראים כי )הנתונים הם הכנסה חודשית ברוטו באלפים(: גברים הכנסה חודשית ברוטו נשים הכנסה חודשית ברוטו גבר שכיר כיום במשק )באלפים( אישה שכירה כיום במשק )באלפים( ,166 ש"ח 6,135 ש"ח 4,866 ש"ח 1,155 ש"ח 34,115 ש"ח 31,384 ש"ח 1,116 ש"ח 5,345 ש"ח שנות לימוד

10 ניתן לראות כי ישנו פער בין המשכורות לפי שנות לימוד בי גברים ונשים. בנוסף ניתן לראות כי כיום מועסקות יותר נשים משכילות )מעל ל 36 שנות לימוד( מאשר גברים משכילים. ניתן להסיק מהטבלה כי נשים משכילות בוחרות לצאת ולעבוד אפילו יותר מגברים משכילים וזאת למרות המשכורת הנמוכה משמעותית מהגברים. מצד ההיצע )המעסיקים( - מחד גיסא, במשק ישנו היצע עבודה לנשים משכילות יותר מאשר לנשים שאינן משכילות )ראה גרף(. מאידך גיסא, קיימת אמונה מצד המעסיקים כי המוטיבציה לעבודה בקרב הנשים נמוכה, בלא כל קשר לרמת השכלתן. בנוסף על הנשים להיעדר מן העבודה בתקופת חופשת הלידה ופעמים רבות הן מתחייבות רק לחצי משרה כיוון שעליהן לדאוג לילדיהן לאחר שעות הלימוד בבית הספר. כתוצאה מכך שעות העבודה שלהן מתקצרות, אחוז המשרה שלהן יורד, דבר הגורר אחריו משכורות נמוכות יותר ואפשריות הקידום מעטות. 4.1 בגרף ניתן לראות את הנשים שלהן מעל ל 36 שנות לימוד ואת שיעור העסקתן במשק. העקום הכתום מראה כי שיעורן של המשכילות עומד על כ 65% בהשוואה לנשים עם 31 שנות לימוד ששיעור העסקתן עומד על כ-. 51% כלומר ככל שאישה בעלת שנות לימוד גבוהות יותר שיעור העסקה שלה עולה. )מקור מצגת יישומים אקונומטרים, פרופ' צביקה אקשטיין, 1131(. 01

11 בגרף זה ניתן לראות את העסקתם של הגברים לפי הרכב ההשכלה שלהם. העקום הכתום של מעל ל 36 שנות לימוד עומד על כ 68% והעקום הכחול, הגברים המועסקים מתחתל 31 שנות לימוד עומד על כ 64%. בהשוואה לגרף הקודם ניתן להבין כי נשים משכילות מועסקות יותר מאשר הלא משכילות. בנוסף היצע העבודה לנשים משכילות גדול יותר מאשר היצע העבודה לגברים משכילים. )מקור מצגת יישומים אקונומטרים, פרופ' צביקה אקשטיין, 1131(. על פי הגרף בהשוואה בינלאומית ניתן לראות כי ישנן משרות רבות פנויות בישראל מכאן שההיצע לעבודה גבוהה בקרב נשים וגברים ויש להשקיע משאבים על מנת לצמצם את הפער בהשוואה לעולם )מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבודה ושכר, משרות פנויות ינואר 1131( מצד הביקוש )הנשים(- שיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה עומד על 11.7% )גילאים )15-64 על פי נתוני הלמ"ס לשנת ככל שהנשים בעלות מספר שנות לימוד גבוהה יותר, הן מעוניינות יותר להשתלב בשוק העבודה. בטבלה ניתן לראות שנשים משכילות עובדות כיום אפילו יותר מגברים. נכון ל 1131 לפי הלמ"ס נשים בכוח העבודה מספרן עומד על 3,115.7 באלפים ואלו שאינן מועסקות מספרן עומד על 17.8 באלפים. הנשים שכלל אינן בכוח העבודה מספרן עומד על באלפים. במאמרו של ד"ר נתנזון ר' )1111(, מצוין כי מתוך כלל הנשים המשתתפות בשוק העבודה שיעור הנשים הנשואות המשתתפות גבוה יותר. "נשים שכן חיות בתא משפחתי עובדות יותר מנשים רווקות"

12 על פי הגרף ניתן לראות כי נכון לשנת 1111 נשים נשואות השתלבו בכוח העבודה )כ ) 58% יותר מאשר כלל הנשים המשתתפות בשוק העבודה )כ 47%(. )מקור עידוד מעסיקים להעסקת נשים ד"ר רובי נתנזון( הכנסה חודשית- על פי נתוני הלמ"ס הכנסה ברוטו לחודש של גבר בעל משלוח יד אקדמאי עומדת על 34,115 לעומת אישה באותו משלוח יד אקדמאי המקבלת 7,166 הכנסה ברוטו לחודש. דוגמא נוספת היא מקצוע ה"מנהל" אשר מאפשר משכורת ברוטו לחודש לגבר העומדת על 38,838 בהשוואה לאישה המשתכרת 31,161 הכנסה ברוטו לחודש בתור מנהלת. שיקולי ההכנסה מהווים גורם מרכזי בהחלטה האם לצאת לעבוד. )בעבודתנו לא נתמקד בדרכים לצמצום פערי המשכורות בין המינים(. במאמרה של פרופ' אלמור ת' )1133(, נמצא כי נכון לשנת 1118 אישה הרוויחה 43.1 בממוצע לשעה בהשוואה לגברים שהרוויחו 47.8 בממוצע לשעה. הבדל של 38% במשכורות. על פי שנות לימוד ניתן לראות כי הפער בין המשכורות נשאר. מעל ל 36 שנות לימוד משכורות הנשים הן כ 15% ממשכורות הגברים, באותו משלח יד לשעת עבודה. ומתחת ל 31 שנות לימוד נשים מרוויחות כ 71% לשעה משכר הגברים. נתון זה אינו מעודד נשים משכילות לצאת לעבודה, אלא להיפך. "נתון זה מדאיג במיוחד לאור העובדה שנשים היום מהוות היום את הרוב בקרב השכלה גבוהה." )אלמור, 1133( השאלה המוסרית בכתיבת נייר מדיניות זה עולה השאלה, האם יש להתערב מדינית בהחלטות פרטיות של המשפחה, כמו עידוד הנשים לצאת לעבודה. עולה השערה כי הביקוש הנמוך מגיע מקרב הנשים עצמן, כיוון שהן אינן מעוניינות כלל להשתלב בשוק העבודה וכי הן רואות למול עיניהן סדר עדיפויות שונה. האישה טרם יציאתה לשוק העבודה מקבלת החלטה על פי נתונים שונים האם לצאת ולעבוד. שיקול מרכזי בקרב הנשים המקבלות החלטה הוא הילדים. כאן הדילמה נחלקת לשתיים, מצד אחד נשים אשר רוצות לצאת ולעבוד ומחפשות סיוע ממשלתי לטיפול בילדיהן לזמן שעות העבודה. מצד שני, נשים אשר מעדיפות להישאר בבית, למרות השכלתן, ולגדל בעצמן את הילדים. אם כן, בנייר זה ננסה לבדוק בעזרת מודל 02

13 בחירה האם יש בכלל להציע נייר מדיניות המתערב ומנסה לשלב נשים משכילות בשוק העבודה. נבדוק את התועלת של האישה מיציאה לעבודה למול העלות. לאור סוגיה זו מתעוררת שאלה נוספת, האם יש להתערב ולהציע מדיניות כלכלית כדוגמת מעונות יום לילדים, סבסוד מטפלות או הכרה במטפלת כהוצאה מוכרת. האם זה נחשב אתי ומוסרי לקבוע כי על האישה לצאת ולעבוד ולא לדאוג לגידול ילדיה. מהן ההשפעות וההשלכות הפסיכולוגיות על ילדים אשר גדלים במוסדות ולא על ידי אימן. חופש הבחירה - "אפשר לשאול האם מדובר בבחירה חופשית של הנשים לעבוד פחות, לעבוד בתחומים פחות נחשקים, או להרוויח פחות? אם נביט בנתוני המחקרים האקדמיים שנעשו בתחום, קשה מאוד לדבר על חופש בחירה- במיוחד כשהחברה הישראלית לא יוצרת מספיק חופש לקבלת החלטה עצמית באמת, אלא מנסה לקבוע בשבילנו מגיל צעיר מה מתאים למגדר אליו אנו שייכים" )אלמור, 1133(. לאור העובדה כי כיום במשק קיימים פערי שכר גבוהים מאוד בין המינים וכי לגברים מוצעות יותר אפשרויות קידום בעבודה מאשר לנשים נראה כי עוד טרם ביצוע הבחירה נתקלת האישה במחסום במשק. בקרב מחלקות משאבי אנוש ובקרב מחלקות גיוס עובדים קיימת עדיין סברה כי נשים רוצות להישאר בבית. עוד עולה כי השכר הנמוך לאישה באותו משלוח יד נובע מהעובדה כי כאשר היא מנהלת משא ומן לקראת שכרה היא דורשת שכר נמוך יותר מן הגבר. בחירת המקצוע אחת הבחירות שעושה האישה לפני כניסתה לשוק העבודה היא בחירת המקצוע. המשק מסווג מקצועות מסוימים כמקצועות גבריים כגון הנדסה ומחשבים ומקצועות נשיים כגון הוראה וחינוך. על פי סיווג זה גם קובע המשק את השכר בהתאם. במאמרה של אלמור )1113(, נמצא כי נשים בחורות במקצועות נשיים יותר אשר באופן אוטומטי נקבע להם במשק שכר נמוך יותר. טענה זו מעלה השערה כי אין מוטיבציה לאישה לצאת לעבוד כאשר היא יודעת כי המקצוע אותו בחרה לא יביא הכנסה גדולה אפילו אם היא בעלת תארים אקדמאים גבוהים בתחום המגבלות בפני כל אישה בטרם יציאתה לשוק העבודה עומדות מספר מגבלות. אנו בנייר מדיניות זה נמפה את המגבלות העיקריות ונבחן את השפעתן, בעזרת מודל הבחירה, על האישה. מתוך המגבלות נבחן לעומק הרבות רק מספר מצומצם מהן. המגבלות: מספר הילדים, גיל הילדים, משכורת האב, שנות לימוד של האישה, עלויות טיפול אלטרנטיבת לילדים )מעון, מטפלת, יום חינוך ארוך(, גובה משכורת האישה, גובה התמריצים )מענק הכנסה(, דמי אבטלה. 6.3 מה יש לקחת בחשבון בביצוע הבחירה- עיקר הבחירה של האישה לפני יציאתה לעבודה סובבת סביב גידול הילדים והזוגיות. בסקר שנעשה במאמרם של ( Wang, 03

14 ,Parker & Taylor 1131(, שנערך בארה"ב טענו הנשאלים כי אומנם היציאה לעבודה מסייעת למצב הכלכלי בבית ותורמת להכנסת הזוג, אך היא גם פוגעת ישירות בגידול הילד ובנישואין. 14% טוענים כי עבודת האישה מקשה על גידול הילדים, 37% בלבד טוענים שזה מקל על גידול הילדים ו 1% טענו כי אין זה משנה כלל או משפיע. טענה נוספת אשר עלתה במחקר היא כי הזוגיות נפגעת כתוצאה מכך שהאישה יוצאת לעבוד. חצי מהנשאלים טענו כי הנישואין נפגעים בעוד ש 15% טענו כי יציאת האישה לעבודה משפרת את הנישואין. 5% טענו כי אין הבדל. מגבלת הילדים- על הילדים יש השפעה ישירה, כאשר אישה מחליטה לצאת ולעבוד משרה מלאה עליה למצוא פתרון היכן יהיו ילדיה. במחקרם של ( Parker Wang, 6.1 &, Taylor 1131(, נמצא כי 13% מהנשאלים בסקר מאמינים כי ככל שיש יותר אימהות של ילדים צעירים שיוצאות לעבוד זהו דבר נעלה לחברה שלנו, אך מנגד רק 36% טענו כ אישה שיש לה ילדים קטנים והיא יוצאת לעבוד במשרה מלאה זה מצב אידיאלי. כל טיפול אלטרנטיבי משפיע שונה על הילד ולכל טיפול יש יתרונות וחסרונות ועלויות שונות. נחלק את הילדים על פי קבוצות גיל בהתאם לטיפול הרצוי. כאשר מדובר בילדים בגילאים 1-4 סוג הטיפול יהיה מעון יום או מטפלת בבית, 5-38 גנים ולימודים בהם פועל יום חינוך ארוך ו 38 פלוס, אשר כבר אין צורך בהשגחת האם אך נכניס קבוצה זו לצורך המחקר. בקבוצה הראשונה בסקר שנערך בארה"ב ע"י Wang, Parker & Taylor ב טענו הנשאלים כי 53% עדיף לאימא להיות בבית לגדל את הילדים )ילדים 1131 מתחת לגיל 6(, 14% סבורים כי אין כל בעיה שהאם תצא לעבוד ולא תגדל את ילדיה ו 31% הנותרים טענו כי זה תלוי בגורמים שונים נוספים )ראה גרף(. ישנן אפשרויות שונות העומדות בפני האם המחפשת מסגרת טיפולית מתאימה. הראשונה מעונות יום- זוהי מסגרת טיפולית עבור ילדים מגיל לידה ועד 1.5 בה שוהים הילדים במתכונת יום ארוך עד השעה 36:11 עבור אישה עובדת בלבד. מעונות היום פועלים שישה ימים בשבוע. במקרים מסוימים ישנה אפשרות להארכה עד השעה חמש. השנייה משפחתון- במסגרת זו ישנם חמישה ילדים מגיל לידה ועד גיל שלוש והוא פועל בבית המטפלת בהשגחת רכזת המשפחתונים. המשפחתון פועל חמישה עד שישה ימים בשבוע, תלוי במשפחתון)משרד הכלכלה, 1131(. נציג את המחירים והשתתפות הממשלה: השתתפות הממשלה תשלום ההורה הכנסה רמת לנפש סוג הטיפול מעון יום משפחתון

15 דרך נוספת לטיפול בילדים היא באמצעות מטפלת לתינוק או לילד משרה מלאה אשר עובדת במשך שמונה עד תשע שעות ומטפל בילד בבית. טיפול כזה עולה בין 1111 ל 6511 שקלים לחודש )תמר רובינשטיין השמות, 1131(. הטווח משתנה לפי האזורים בארץ כאשר המטפלת הזולה ביותר במשרה מלאה גובה 1111 בשכונת בית שמש, לעומת העיר רעננה, בה גובה מטפלת משרה מלאה 5111,Ynet( 1114(. בייביסיטר לשעות מוגבלות עולה בין 35 ל 11 שקל לשעה. בגרף ניתן לראות את התפלגות הנשאלים בנוגע לגידול האם או על ידי גורמים אחרים עבוד ילדים בגיל 1-6. מתוך סקר שנערך בארה"ב בקבוצה השנייה יום חינוך ארוך על פי הספרות יש הבדל בין יום לימודים ארוך בו מוסיפים מקצועות עינויים בשעות אחר הצהרים, לבין יום חינוך ארוך בו מוסיפים שעות חינוך וחוגים בשעות אחר הצהריים. מרבית המחקרים מראים באופן מובהק כי יום לימודים ארוך אינו אפקטיבי ואף פוגע ומזיק לילד. אך הביקורות אודות יום חינוך ארוך דווקא חיוביות. עולה ממחקרו של ישורון ג',)1131( כי לא נמצא השפעה חיובית ברורה של יום לימודים ארוך על שיפור בהישגים בלימודים אך נמצא שתלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש הצליחו לשפר את הציונים במבחני המיצ"ב. מכאן שיום לימודים ארוך מצמצם פערים אך לא משפר את כל התלמידים באופן מובהק. כיום פועלת מסגרת הדומה ליום חינוך ארוך והיא מועדונית. המועדוניות פועלות משעות סיום הלימודים ועד ארבע אחר הצהריים וכוללות חוגים, הכנת שיעורי בית וארוחת צהרים חמה. "על-פי נתונים שאספה המועצה הישראלית לצרכנות, נעים מחירי המועדוניות לתלמידים בבתי-ספר יסודיים מ- 811 שקלים לחודש בראשון- לציון ועד 3,311 שקלים ברמת-אביב.",Ynet( 1113(. עבור ילדים עד גיל 31 מאפשר משרד הכלכלה תוכנית של מעונות יום, משפחתונים וצהרונים אשר גם בהם נותן משרד הממשלה סיוע כלכלי. גם כאן נציג את הנתונים בטבלה: סוג הטיפול מעון יום לילד רמת לנפש הכנסה תשלום ההורה השתתפות הממשלה

16 משפחתון לילד מלבד אלו קיימות תוכניות שונות כמו חוגים, קרן קרב ותל"ן אשר מרבית הציבור אינו מודע להן להוציא חוגים. חוגים כרוכים בהסעות והוצאות נוספות הנעות בין 711 ל 8111 בשנה. קרן קרב היא מסגרת עבור בתי ספר חלשים, אשר מוסיפה 5-6 שעות שבועיות וגובה 161 בשנה. תל"ן היא מסגרת פתוחה לכלל ומוסיפה בין 4 ל 5 שעות בשבוע וגובה בין 485 ל 135 בשנה,Ynet( 1113(. יש לבחון את העלויות מול התועלת של גידול ילד במסגרת טיפולית לבין גידולו על ידי האם בבית. ילדים בקבוצה הראשונה דורשים טיפול לכל שעות היום, קרי האישה לא יכולה כלל לצאת לעבוד, אם בחרה לגדל בעצמה את ילדיה. בעבור הילדים בקבוצה השנייה והשלישית מדובר בחצי יום עד מספר שעות בלבד ביום. אם שתבחר בחצי משרה או משרה מלאה ולפיה תאלץ לבחור את המסגרת המתאימה. שאלות מדיניות ספציפיות אילו מענקים, הטבות ודרכים לסיוע ניתן לתת לנשים משכילות בכדי שהן תצאנה לשוק העבודה? כיצד להגביר את צד ההיצע לנשים משכילות בשוק העבודה? 1 ניתוח השיטה המודל האקונומטרי הוא מודל הבחירה של האישה המודד את החלטתן של הנשים המשכילות בנוגע להשתתפות בשוק העבודה כפונקציה של המאפיינים המשפיעים על הנטייה לעבוד. מודל הבחירה כולל בתוכו מגבלות שונות העומדות בפני האישה הבוחרת האם לצאת ולעבוד )מספר הילדים, גיל הילדים, הכנסת בן הזוג, מספר שנות לימוד, עלויות המעונות והטיפולים השונים, גובה המשכורת, תמריצים )גובה מענק ההכנסה(, המאפיינים הדמוגרפים והגורמים הבלתי נצפים(. יישום של המודל יוכל לחזק את השערותינו בנוגע להצעות השונות שהעלנו להגדלת הביקוש וההיצע לנשים משכילות. מחקרים בעד ונגד בחנו מחקרים שונים אשר יכולים לעודד נשים משכילות לצאת ולעבוד ומצאנו מחקרים שונים חלקם תומכים וחלקם מפריכים את השערותינו בנוגע לתמריצים לצד הביקוש ולצד ההיצע. המחקרים השונים סייעו לנו בהבנה של 8 06

17 מידת התרומה של כל אחת מהשערותינו הביקוש בקרב הנשים המשכילות. להגדלת היצע העבודה לנשים והגברת 8.1 ניסיון מדיניות קודם יום חינוך ארוך-במחקר, יום לימודים ארוך והיצע עבודה של אימהות, של בנק ישראל חטיבת המחקר הנכתב ע"י ישורון גל )יוני 1131 (-בו השתמשו בישום החוק שחל בשנות התשעים כניסוי טבעי בו השוו בין רשויות שונות אשר בחלקן הוכנס לתוקף יום לימודים ארוך ובחלקן לא. מובהקת בין יום לימודים ארוך להשתתפות בעבודה. ממצאי המחקר מראים כי אין השפעה תמריצים למעסיקים- מחקר השוואתי, "עידוד להעסקת נשים בישראל" הנכתב ע"י ד"ר רובי נתנזון )1114( במחקר הועלו ממצאים מניסיון מדיניות קודם בו ניתנו תמריצים למעסיקים בשנות התשעים לקבלת עולים חדשים לעבודה. את ממצאי המחקר ניתן להשליך על נשים משכילות. הממצאים מראים כי קיים קשר חיובי בין מתן תמריצים למעסיקים בגין העסקת עובדים נוספים לבין הקטנת שיעור האבטלה. בהסתמך על ממצא זה ניתן לאמץ מדיניות זו על להגדיל את שיעור השתתפותן בשוק העבודה. נשים משכילות בישראל ובכך מענק הכנסה- יישום המלצת דו"ח טרכטנברג בה ניתנות 1 נקודות זכות לכל גבר עבור כל ילד עד הגיעו לגיל שלוש. ישנם מחקרים רבים התומכים בהצלחת ההמלצה ובתרומתה בהגברת התעסוקה בקרב הגברים ובהקלה על הנטל המשפחתי אצל משפחות עובדות. אנו מאמינות כי ניסיון מדיניות זה במידה וייושם על נשים משכילות בתנאים המתאימים לאישה משכילה, קרי יותר נקודות זכות לאישה עם יותר שנות לימוד, יוכלו לתרום רבות לצמצום האבטלה בקרב הנשים המשכילות ספרות מדעית והשוואה למשקים אחרים )ממצאי מחקרים שנעשו בארץ( יום לימודים ארוך- במסמך רקע לדיון בנושא השפעת יום חינוך ארוך על נשים שנכתב על ידי אפרת קאול-גרנות )1114( הובאו מספר טיעונים תומכים בנוגע ליישום יום חינוך ארוך. הטיעון הראשון מסביר כיצד יום לימודים ארוך יאפשר לנשים לעבוד במשרה מלאה של 8 שעות ללא צורך להישאר בבית ולקבל את פני ילדיהן בשובם בשעות הצהריים המוקדמות. בטיעון הוזכרו חופש העיסוק לנשים ושוויון הזדמנויות. הטיעון השני העלה מספר תנאים שיש ליישם בכדי לאפשר לאישה משכילה להשתלב בשוק העבודה והם: שכרן נטו יעלה או יושווה לסך הוצאות על מסגרות הטיפול בילדים, על מעסיקי הנשים להיות גמישים בשעות העבודה ואחרון

18 על המוסדות להוות ביטחון עבור הנשים אשר מפקידות את ילדיהן שעות נוספות במסגרות הטיפול. במחקר צוין כי הפעלת יום לימודים ארוך יכול לסייע לצמצום האי שוויון ולאפשר הישגים וקידומים לאישה העובדת. יום לימודים ארוך )בנק ישראל( - במחקר שנעשה על ידי בנק ישראל "יום לימודים ארוך והיצע עבודה של אימהות" שנכתב ע"י ישורון ג' )1131(, בו השתמשו בישום החוק שחל בשנות התשעים כניסוי טבעי, השוו בין רשויות שונות אשר בחלקן הוכנס לתוקף יום לימודים ארוך ובחלקן לא. צוין כי הארכת יום לימודים ארוך בשעה וחצי בלבד אינו מצביע על קשר מובהק בין השתתפות נשים בעבודה לבין יום הלימודים. ההסבר המוצע על ידי בנק ישראל, ואנו תומכות בו, הוא שהארכה המסתכמת בשעה וחצי נוספת לכל יום היא אינה מספיקה ואינה מאפשרת לאישה לעבור למשרה מלאה. אנו נציין כי אין מחקרים רבים תומכים בנושא ובנוסף יום לימודים ארוך כפי שבא לידי ביטוי במחקרים נוגע לתוספת של שעה וחצי לכל יום לימודים בעוד שאנו בעד שעות נוספות עד לשעה ארבע אחר הצהריים בה הילדים יקבלו סיוע בהכנת שיעורי הבית והעשרות בחוגים שונים )יש לבדוק השפעה זו על תקציב הממשלה אנו לא העמקנו בנושא זה בכתיבת העבודה(. מתן תמריצים- במחקר "עידוד מעסיקים להעסקת נשים בישראל: מחקר השוואתי" של ד"ר רובי נתנזון, עדי כהן והגר צמרת שהתפרסם ב, 1114 הועלו כמה דרכים בהן ניתן לתמרץ את המעסיקים כפי שמתקיים באיחוד האירופאי: הפחתת שיעור דמי הביטוח הלאומי על המעסיק בעבור העסקת עובד חדש מקבוצה מוגדרת )נהוג בספרד ובצרפת(. סבסוד שיעורים משכר העבודה )נהוג בשבדיה, גרמניה ובעבר גם היה נהוג בישראל(. המרת דמי האבטלה לסובסידיה לעבודה )נהוג בגרמניה ובצרפת(. הענקת סכום קבוע עבור העסקת עובד נוסף הנמנה עם אחת מהקבוצות המוגדרות בחוק )נהוג בספרד ובפורטוגל(. בנוסף ניתן לראות במאמר את המקרה שהתרחש בישראל בו חל עידוד למעסיקים בשנות התשעים העקבות גל העלייה. המחקר מסכם לבסוף כי נמצא קשר ישיר בין עידוד תמריצים למעסיקים לצמצום האבטלה ולפערי האי שוויון. המאמר מחזק את עמדתנו כי יש לתת תמריצים למעסיקים בכדי לסייע לנשים משכילות להשתלב בשוק העבודה. מענק הכנסה- במאמרה של ד"ר ניצה ברקוביץ " הגברת תעסוקת נשים בשכר-מה עובד ואיפה?" נכתב כי מס הכנסה שלילי נמצא מצטיין ביכולתו לספק תמריץ לנשים לצאת לעבודה מפני שהוא יכול להגיע להכנסה הנמוכה הפטורה ממס שבו ממקמות רוב הנשים, ועדיין מטיב ומתמרץ אותן לעבוד למרות הכנסתן הנמוכה. המחקר מוסיף עוד תנאים לחלוקת המס השלילי ומזכיר כי בפעול התוכנית לא מיושמת במלוא בישראל ובנוסף היא מותאמת יותר לגבר המפרנס. על פי דו"ח טרכטנברג הוצע מס שלילי בצורת נקודות זכות לגבר עובד לפי מספר הילדים שברשותו והוכח כי השיטה עובדת, מתמרצת ומצמצמת אבטלה. מחקרים השערתנו כי יש לחזק את מענק ההכנסה לנשים עובדות ומשכילות. סבסוד העלות לטיפול בילדים )מעונות יום( אלה מגבירים את על פי נייר המדינות האלקטרוני "מעונות יום ויציאה לעבודה של אימהות לילדים קטנים" אשר כתב איש שלום

19 יעקוב, נמצא כי סבסוד מעונות יום תורמים להשתלבות האישה בשוליים וכי אלו הנעזרות במעונות יום הן הנשים העובדות והמשכילות. בנייר המדיניות מציין הכותב כי שילוב נשים בתעסוקה יגיע מהגדלה של השכלתן ובכך שילוב לטווח ארוך במקום עבודתן. במחקר אחר "עלות הטיפול בילדים בגיל הרך והשפעתה על היצע העבודה של נשים" אשר נכתב על ידי אלה שחר בנק ישראל חטיבת המחקר )אוגוסט 1131(. אלה שחר, מציינת במחקרה, כי שיעור השתתפות האימהות בשוק העבודה עלה משמעותית בעשרים השנים האחרונות מסיבות שונות שביניהן התפתחות מוסדות החינוך המיועדים לטיפול בילדים. עוד נאמר כי מחקרים רבים מהעולם מראים כי העלות של מסגרות הטיפול בילדים מקטינה את היצע העבודה של הנשים וכי סבסוד חלקי של ההוצאות הללו לקבוצות אוכלוסייה שונות יכול לסייע להן לצאת לשוק העבודה. בנוסף נשים אשר נשארות בבית לצורך טיפול בילדים נפגעות הן מבחינת צבירת הניסיון וההתמקצעות והן מאיבוד ההכשרה והסיכויים לחזור לשוק העבודה הולכים ויורדים. ממשלת ישראל, בהשוואה לממוצע מדינות ה OECD מוציאה כשליש יותר על המסגרות לטיפול בילדים. בישראל ההוצאה הציבורית על מסגרות מסובסדות עבור ילדים בגיל 1 מסתכם ב 1.17 אחוז מהתוצר המקומי גולמי, לעומת ממוצע של 1.11 אחוז במדינות ה OECD )ראה גרף(. על פי שני המאמרים הדעות בנוגע לסבסוד מעונות יום לגיל הרך חלוקות. )המקור בנק ישראל, חטיבת המחקר מתוך מקור ה )OECD 8.4 השוואה לעולם סקירה כללית בהשוואה לעולם - בארה"ב על ידי )1131(, Wang, Parker & Taylor נערך מחקר מקיף על דעות וסוגיות העולות משילוב נשים בשוק העבודה. מן המחקר עלו ממצאים אשר חלקם תומכים וחלקם נוגדים את מטרת נייר מדיניות זה. מהממצאים עולה כי : 09

20 53% מהנשאלים בסקר סבורים כי טובת הילדים היא כאשר האם נשארת בבית ומטפלת לעומת 8% שמאמינים שדווקא האב הוא זה שצריך להישאר בבית. ההכנסה הכוללת של משפחה עם ילדים בארה"ב גבוהה יותר כאשר המפרנסת העיקרית בבית היא האם. בשנת 1133 חציון ההכנסה של משפחה בה המפרנסת העיקרית זו האם, עמד על כ- $81,111 לשנה בעוד שבמשפחות בהם האב הוא המפרנס העיקרי ההכנסה הכוללת הייתה נמוכה ב $. 1,111 במשפחות בהם הכנסת ההורים זהה ההכנסה הכוללת אף נמוכה מזה ועומדת על $11,111 בשנה. עם השנים אוחז הנשים המשכילות יותר מבעליהן עולה בהדרגה. רוב המכריע של זוגות נשואים בארה"ב מורכב מזוגות בעלי השכלה זהה, ועם זאת אחוז הזוגות בהם האם משכילה יותר מהאב עלה מ 1% ב 3761 ל 16% ב כיום כמעט שני שליש מהמשפחות בארה"ב )51%( בעלות זוג הורים עם רמת השכלה זהה ורק 36% מהמשפחות בהם לאב יש יותר השכלה. בגרף ניתן לראות את התפלגות המשפחות בארה"ב בה הבעל מרוויח יותר, 36% בה האישה מרוויחה יותר 16% ומשפחות בהן ההכנסה בין נשים לגברים זהה 51%. 21

21 רק 18% מתוך המשפחות בהן האם בעלת השכלה גבוהה יותר מהאב, הנשים גם מרוויחות יותר מבעליהן. באשר למשפחות בהן השכלת ההורים זהה רק 11% מהנשים מרוויחות יותר מבעלים. ואילו במשפחות בהן לגבר יש השכלה גבוהה יותר מהאישה, ישנן רק 34% מהמשפחות שבהן הנשים מרוויחות יותר מאשר הגברים. למרות העובדה המראה כי רוב הנשים משכילות יותר מבעליהן, עדין המפרנס העיקרי ברוב המשפחות בארה"ב הוא הבעל. אחוז המשפחות בהן הבעל מרוויח יותר מהאישה מגיע ל 15% בשנת נתון זה מושפע כמובן מאחוז הנשים הכולל אשר יצאו לעבוד באותה שנה העומד על 65% לעומת הגברים העומד על 71%. מהסקר ניתן ללמוד על המאפיינים של הנשים המרוויחות משכורת גבוהה יותר מבעליהן. אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר הוא ההשכלה של האישה. כמעט ממחצית הנשים )47%( המרוויחות יותר מבעליהן הין בעלות תואר אקדמאי אחד או יותר. אחוז המשפחות בארה"ב בהם שכר האם גבוה משכר האב עלה מ 4% בשנות השישים ל 35% ב בנוסף אחוז הנשים הנשואות אשר מהוות את מקור ההכנסה העיקרי של המשפחה עולה בהרבה בהשוואה לשנות השישים בארה"ב. השישים בהעסקת הנשים בגרף ניתן לראות את העליה שחלה משנות מחקרים ויישומים מדיניים בעולם במחקר הנעשה בארה"ב )1111(, Gelbach מתוך מחקרו של ישורון )1131(, נבחנה ההשפעה של חינוך ציבורי חינם, לילדים בגיל 5 בארה"ב, והשפעתו על היצע העבודה של אימהות. המחקר נערך בעזרת רבעוני הלידה של הילדים לצורך זיהוי מועד רישומם לגנים, מכיוון שלא ניתן להירשם לגן לפני שמלאו לילד 5 שנים. בתוצאות מחקר זה 20

22 נמצא כי קיימת השפעה משמעותית של חינוך ציבורי חינם על היצע העבודה של האימהות. "נגישות לגן חובה חינם העלתה ב 4-5 אימהות לעבוד" )ישורון,1131(. נקודות אחוז את הסתברות של בארגנטינה - הושמה תוכנית להרחבת היצע מעונות היום המסובסדים. התוכנית הצליחה להביא לעלייה של 31.5 אחוזים, בהסתברות של אימהות נשואות לצאת לשוק העבודה. בנוסף חל גידול ברישום לגנים ) Galiani,1111 Berlinski and מתוך ישורון, )1131 בצ'ילה - נערך מחקר אשר בחן את עוצמת הקשר בין הארכת יום הלימודים בבתי הספר, לבין היצע העבודה של האימהות. החוקרים אכן גילו כי קיימת השפעה חיובית משמעותי בין הארכת יום לימודים לילדים לבין שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב האימהות ( al, Contreras et 1131 מתוך ישורון,.)1131 בספרד -קיימת תוכנית לעידוד המעסיקים המאפשרת הפחתת שיעור דמי ביטוח הלאומי החלים על המעסיק. התוכנית נועדה לקדם העסקת פרטים מקבוצות שונות בהן נשים, צעירים, מבוגרים ומובטלים. בעבור העסקת אישה מובטלת מעל לגיל נהנה 45 המעסיק מהפחתה של 11% מדמי הביטוח לאומי למשך השנה הראשונה להעסקת האישה. בשנה השנייה יקבל המעסיק הנחה של 61% מדמי הביטוח הלאומי. בשנת 1113 נמצא כי 311,111 בני 45 הועסקו בעקבות ההטבות הללו ( MISEP 1111, מתוך נתנזון, 1114(. בצרפת ובגרמניה- נהוגה שיטה בה הממשלה ממירה את דמי האבטלה וקצבאות הבטחת ההכנסה מהמעסיק אל מעסיקו העתידי. מדיניות זו היא מדניות אקטיבית להפחתת ממדי האבטלה. התמריץ ניתן למעסיק למשך תקופה של 161 יום וממנה נהנה המעסיק מעלויות נמוכות ומעובד חדש להגברת התפוקה. התוכניות נקראות "הסכם לשיתוף פעולה" בצרפת ו"סובסידיה יצרנית לשכר" בגרמניה. )נתנזון, 1114( בפורטוגל קיימת תוכנית בה ניתן תמריץ למעסיק אשר ממיר משרה זמנית של עובד למשרה קבועה. בעבור כל חוזה ששונה מקבל המעסיק סכום השווה לארבע פעמים שכר המינימום החודשי. תמריץ דומה חל בספרד ב 3775 אשר שם קיבל המעסיק הנחה בתשלום מס החברות בגובה 6111 יורו לכל חוזה העסקה לטווח ארוך. 1 ( נתנזון, 1114(. על פי הסקירה העולמית ניתן לראות כי העולם רווי בתוכניות המעודדות תעסוקה וחלקן יכולות להתאים מאוד למשק הישראלי בכלל ולעידוד תעסוקת הנשים בפרט. 7 כיווני מדיניות אפשריים "Projects assisting older workers in European countries : a review of the findings of Eurowork age" 22 1

23 הצעות ראשוניות-העלנו מספר הצעות ליישום אך יישום ההצעות הוא תהליך הדרגתי. אנו צופות כי בתחילה מספר הנשים המשכילות שיכנסו למעגל העבודה לא יהיה משמעותי, אך לטווח הרחוק יותר נוכל לראות צמצום משמעותי באבטלה של הנשים המשכילות. שנית בניה של מעונות יום וסבסודם גם הוא תהליך של טווח רחוק. שינוי יום לימודים מצריך תכנון נכון וחשיבה שתוצאותיה יהיו בטווח הרחוק גם הם, לבסוף שינו תפיסות מסורתיות כי תפקיד האישה לשבת בבית ולגדל ילדים הוא שינוי איטי ביותר. יום חינוך ארוך- בהתבסס על המחקרים והממצאים השונים אנו מציעות כי יש להאריך את יום החינוך של תלמידי בית הספר היסודי עד לשעות אחר הצהריים )שמונה שעות בהתאם למשרה מלאה 18:11-36:11(. השעות הנוספות יכללו הפסקת אוכל )צהריים(, סיוע בהכנת שיעורי הבית ופעילויות העשרה לילד הכוללת חינוך ערכי וחוגים לבחירה. על פי הממצאים בזמן שהילד יהיה בשעות החינוך הנוספות על האישה המשכילה לצאת ולעבוד ומי שאינה משכילה יש לדאוג מטעם הממשלה להכשירה בקורסים שונים ולעודד אותן להשתלב בשוק העבודה. מתן תמריצים למעסיקים- בהתבסס על המחקרים הרבים והממצאים, אנו מציעות כי יש לתת מענק של סכום קבוע על העסקת אישה המשכילה נוספת. אנו מציעות כי על מענק זה יבוצע פיקוח של המדינה בדבר מתן שעות עבודה גמישות ואפשרויות קידום. המעסיק לא יקבל תמריץ על העסקת אישה שאינה משכילה. מענק הכנסה בתנאים מקלים- בהתבסס על המחקרים הקודמים אנו מציעות להעניק לאישה משכילה בעלת ילדים יותר נקודות זכות מאשר אישה שאינה משכילה )נקודת זכות לפי שנות לימוד(. סבסוד העלות לילדים בגיל הרך- בהתבסס על המחקרים השונים אנו ממליצות לסבסד את הוצאות הטיפול בילדים בגיל הרך, סבסוד מלא או חלקי. ככל שהאישה משכלה יותר היא תקבל אחוז סבסוד גבוה יותר, לדוגמא אישה אשר לה 36 שנות לימוד ומעלה תקבל 311 אחוז סבסוד ואישה עם שנות לימוד תקבל 81 אחוז, אישה עם שנות לימוד תקבל 51 אחוז וכן הלאה. 7.1 השלכות צפויות ראשוניות יום חינוך ארוך- לאחר תכנון נכון והקצבה נכונה ליום חינוך זה נוכל לראות נשים משכילות אשר יוצאות לשוק העבודה למשרות מלאות וחלקיות ובכך נראה בתום שנת הלימודים צמצום האבטלה בקרב הנשים המשכילות. יום חינוך ארוך יעניק מסגרת מסודרת וחינוכית לילדים ואף יכול לצמצם אלימות ופערים חברתיים. מתן תמריצים למעסיקים- עם מתן המענק למעסיק נוכל לראות גידול בביקוש לנשים משכילות. המענק יסייע בצמצום האי שוויון בין גברים עובדים לנשים. מענק הכנסה בתנאים מקלים- יעודד נשים משכילות לצאת לעבוד ויסיע בגידול ההכנסה למשק בית. נשים יוכלו לשלב עבודה ומשפחה תוך קבלת שכר הולם

24 סבסוד העלות לילדים בגיל הרך- עידוד הנשים המשכילות לחזור לעבודה לאחר חופשת הלידה, בכך נקטין את הסכנה שבאיבוד הקשירות בעבודה והניסיון. הסבסוד יסייע בצמצום הוצאות משק הבית של מעמד הביניים ארבעת ההשלכות הצפויות יסיעו בטווח הארוך לצמצום האבטלה הכוללת במשק ובסיוע לצמיחה הכלכלית של המדינה והגדלת התוצר. פערי האי שוויון יצומצמו ובנוסף הפערים בין המינים. הנטל על מעמד הביניים יופחת ויחול שיפור בהכנסות משקי הבית ובכך הקטנת מדד ג'יני באוכלוסייה. בנוסף נשים עובדות משלמות יותר מיסים )הכנסות לממשלה(. המשק יהיה בצמיחה. ככל שהממשלה בונה יותר מעונות יום ישנו ביקוש גדול יותר לעובדים )מקצועות נשים, סיעוד וטיפול בילדים( ומכאן עוד משרות פנויות.בנוסף חינוך עתידי עשיר וטוב לילדי ישראל. 31 תהליך המחקר על מנת לבדוק את הצעת המדיניות לעומקה נעזר במחקר קיים שנעשה בתחום. המחקר נעשה על ידי חטיבת המחקר בבנק ישראל באוגוסט, 1131 בוצע על ידי אלה שחר ונקרא "עלות הטיפול בילדים בגיל הרך והשפעתה על היצע העבודה של נשים". מצאנו שמחקר זה דומה לשאלת המחקר שהעלנו כיוון שהוא בודק את בחירת האישה אם להשתתף בשוק העבודה כתלות במשתני הרגרסיה שונים. במודל שלנו, ובהתאם למחקר הנבחר, לא נתמקד במצב המשפחתי של האם, קרי רווקה, נשואה, גרושה. הכנסת האב תסייע להבדלה במצב המשפחתי, כאשר קיימת הכנסה מצד הבעל האישה נשואה. כאשר אין הכנסה נוספת תחשב בהם כחד הורית. כאשר לאם אין ילדים תחשב כרווקה. קיימות כמה הסתייגויות שלנו מהמחקר : ראשית המחקר בדק גם נשים חרדיות וערביות אך אנו לא מתמקדות בחלוקה למגזרים, כיוון שטיפול במגזרים אלו הוא טיפול תרבותי ולא מדיני ומצריך מחקר אחר. ההסתייגות השנייה היא שהמחקר מתמקד בעלויות הטיפול בילדים בגיל הרך 1-4 בלבד בעוד שאנו הצענו בנייר זה גם טיפולים המתאימים לגיל ההסתייגות השלישית היא תוספת טיפול בצד ההיצע בעזרת מתן תמריצים למעסיקים. המחקר של בנק ישראל לא בדק השפעות אלו על שיעור המעסיקים תיאור המודל והצגת המשוואות לרגרסיה שיעור ההשתתפות תלוי במספר משתנים אשר המשפיעים על הנטייה של האם לצאת ולעבוד (1) F= f(w, P, A, u) משוואת המודל בהתבסס על פונקציית ההשתתפות היא: 24

25 (2) LF=β 0 + β 1 ln W + β 2 P + β 3 X + u lnw β כאשר LF מסמל את ההשתתפות בשוק העבודה; מסמל קבוע; הוא השכר הפוטנציאלי; P העלות הפוטנציאלית של טיפול בילדים; X המאפיינים הכלכליים והדמוגרפים. LF מקבל ערך 3 כאשר האישה עובדת ( 0<F( וLF מקבל ערך 1 כאשר היא לא עובדת. )otherwise( בשלב הראשון נעזר במודל Mincer על מנת לאמוד את רגרסיית השכר. lnw המשוואה הראשונה מייצגת את משוואת השכר כאשר גמא מייצגת את המקדם של מאפייני ההון האנושי )M( ו v מסמל את המאפיינים הבלתי נצפים. הרגרסיה כוללת נתונים על נשים עובדות בלבד ששכרן ידוע ולכן נוצרת סלקציה בתצפיות ודרוש תיקון בשיטת Heckman (3) lnw = γm + v w המשוואה השנייה מודדת את עלות הטיפול בילדים : (4) P = αd + v p כאשר אלפא מייצגת את מקדם המשתנים המשפיעים על העלות )D( כגון: מספר הילדים, מצב משפחתי של האם וכ'ו. V מייצג את הגורמים הבלתי נצפים. במשוואה זו נוצרות שתי בעיות סלקציה הראשונה היא בעקבות תצפיות של אימהות עובדות בלבד. בעיה זו גוררת בעיית סלקציה שניה והיא קיומן של תצפיות הנשים ששילמו בעבור טיפול בילדים. מחקרים כגון: מחקרם של Anderson & Levine שבוצע ב 3777 ומחקרו של Kimmel שבוצע ב 3778 )שחר, 1131(. מצאו כי קיים מתאם חזק בין שתי הבעיות ועל כן מספיק לבצע תיקון עבור הבעיה השנייה בלבד. כעת נאמוד את המשוואה המרכזית הכוללת את נתוני השכר הפוטנציאלי ואת נתוני עלות הטיפול בילדים )לאחר התיקונים( סוגיות העולות מהמודל הסוגיה הראשונה שעולה במודל היא בעיית הסלקציה כפי שהסברנו קודם לכן אשר תוקנה בעזרת שיטת.Heckman הסוגיה השנייה שעולה מהמודל היא בעקבות החשש לאקסוגניות שעלולה להיווצר בין משוואת השכר )1( למשוואת עלות הטיפול )4(. בכדי לפתור את בעיית האקסוגניות הוגדרו משתנים שונים בכל אחת מהרגרסיות לדוגמא במשוואת השכר לא נכלל משתנה "מספר הילדים" ובמשוואת עלות הטיפול לא נכלל משתנה "שנות לימוד 25

26 האם". באופן דומה גם עבור משוואות 3 ו 1 נכלול משתנה אחד לפחות המבדיל אותן משאר המשוואות נתונים במודל הנתונים מתבססים על סקר הוצאות משק בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים הסקר כולל מידע מפורט על עלות הטיפול ילדים ומאפיינים שונים של האישה ומשק הבית. מאפייני האישה כוללים : השכלה, מצב תעסוקתי, מצב משפחתי, גיל, מספר הילדים, גיל הילדים, השכר וכ'ו תוצאות האמידה 26 מהרצת שלושת המשוואות ממחקרה שחר )1131(, וניתוח מעמיק של הפלט המוצג במחקרה )ראה נספח א' ונספח ב' ) העלנו ממצאים ומסקנות עיקריות התואמות את נייר מדיניות זה. ככל שאישה רוכשת השכלה גבוה יותר היא בוחרת יותר לצאת ולעבוד. קיים מתאם חיובי בין שנות ההשכלה לשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. לדבריה של שחר )1131( : "כצפוי, הנטייה לעבוד גדלה עם העלייה ברמת ההשכלה של האם". ככל שלאם יש יותר ילדים עד גיל 31 הסיכוי של האם לצאת ולעבוד פוחת. מרבית האימהות מעדיפות שלא להיעזר במסגרות הטיפוליות העומדות בפניהן כיום ולכן נשארות בבית לגידול הילדים. כאן עולה ההשערה כי המסגרות המוצעות אינן עולות על ציפיות האם הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חינוכית. " כל ילד נוסף מקטין את הסיכוי של האם לתעסוקה, השפעה חזקה במיוחד כשהילדים הם עד גיל 1, ההולכת ופוחתת עם גיל הילד, ואינה מובהקת כשהילדים הם מעל גיל 31." )שחר, 1131(. קיים מתאם שלילי בין שכר האם למספר ילדיה. ככל שלאם יותר ילדים כך שכרה יורד, כאן עולה השערה כי האם בוחרת בעבודה עם שכר נמוך יותר כיוון שהיא מעדיפה להיות שעות רבות יותר עם ילידה. האם בוחרת לצאת ולעבוד אך עדיין במשרה חלקית או מבחירה או מכיוון שלא מצאה מסגרת טיפול הולמת לילדיה בשעות שלאחר הלימודים. )יש לבדוק האם אישה בעלת מספר רב של ילדים היא אישה מסורתית או שהיא בעלת השכלה נמוכה ולכן היא מרוויחה פחות(. לפי שחר )1131(, "מספר הילדים מקטין גם את שכרה של האם: כל ילד נוסף מקטין אותו בכ- 1 אחוזים". גורם נוסף המשפיע על החלטת האישה הוא אזור מגוריה. ניתן ללמוד מהמחקר כי אימהות המתגוררות במרכז הארץ הן בעלות סיכויי תעסוקה הגבוהים ביותר אך עם זאת שכרן אינו עולה בהתאם. ההשערה העולה ממצא זה היא כי אישה המתגוררת במרכז נאלצת להתמודד עם עלויות טיפול גבוהות יותר מאזורי הפריפריה ועל כן תבחר במסגרת טיפולית ולא

27 תטפל בילד בעצמה. השערה נוספת העולה ממצא זה היא כי בפריפריה היצע העבודה לנשים נמוך ועל כן הן מעדיפות את גידול הילדים בבית על פני יציאה לשוק העבודה. גיל האישה והשכלתה משפיעים לחיוב על שכרה של האם. "עם הגורמים המשפיעים לחיוב על שכרם של האימהות לילדים בגיל הרך נמנים הגיל וההשכלה." )שחר, 1131(. קיים מתאם שלילי בין ההוצאה הפוטנציאלית על עלות הטיפול בילד לבין הסיכוי להיעזר במסגרות הטיפוליות. נשים בעלות שכר נמוך המבינות את עלויות הטיפול הגבוהות בוחרות שלא להיעזר במסגרות ולדגל את הילד בעצמן. ככל שהשכלת האם גבוה יותר היא בוחרת לשלם עבור הטיפול בילד. השערה העולה ממצא זה היא כי במידה ולאם יש השכלה גבוה יותר היא משתכרת יותר, ולכן יכולה להרשות לעצמה את מימון הטיפול. לדבריה של שחר )1131( : "נשים משכילות נוטות יותר לשלם עבור הטיפול בילדים. ההוצאה מתואמת חיובית עם ההכנסה המשפחתית )הכוללת את שכרו של בן הזוג.( ". במחקר עולה ממצא המאשש ומחזק את מסקנה זו אשר נבע ממשוואת הוצאות הטיפול. נמצא כי קיימת השפעה שלילית לעלות הטיפול בילדים על היצע העבודה של הנשים. עבור אישה שאינה משכילה, קרי 31 שנות לימוד ומטה, עליה באחוז אחד בהוצאה על עלות הטיפול בילד מקטינה ב 1.36 את הסיכוי לצאת ולעבוד. עבור אישה בעלת השכלה אקדמאית, קרי מעל ל 31 שנות לימוד, עליה באחוז אחד בהוצאות על טיפול מקטינות את הסיכוי לצאת ולעבוד ב 1.31 בלבד. במשקי בית בהם תינוק מגיל לידה ועד שנה הסיכוי להיעזר במסגרות טיפוליות פוחת. "תינוקות עד גיל שנה במשפחה מקטינים א הסיכוי להיעזר בשירותי הטיפול בתשלום יחסית למשפחות שילדיהם גדולים יותר." )שחר, 1131(. ההשערה העולה ממצא זה היא כי האם חוששת ודואגת יותר לרך הנולד כאשר הוא עד גיל שנה ובעיקר כשהוא הילד הראשון. על כן תעדיף האם להישאר בבית ולא לשלוח את הילד למסגרות טיפוליות. מסקנה עיקרית העולה ממחקרה של שחר )1131(, בהתבסס על המודל ההסתברותי בלבד, מחזקת את מטרת נייר מדיניות זה ומהווה את הגושפנקה לחשיבות השאלה המדינית ולמציאת פתרונות מידיים. "בהתבסס על גמישות התעסוקה של האימהות לילדים בגיל הרך, שנאמדה לגבי ישראל )1.34(, סבסוד מלא של ההוצאה ירחיב את התעסוקה מ 61 אחוזים עד לכ- 13 אחוזים." )שחר, 1131 (. על מנת לשלב את הנשים המשכילות בשוק העבודה נראה כי ישנה חשיבות רבה לסבסוד הטיפול בעיקר כאשר אישה משכילה מוכנה להוציא על עלויות הטיפול סכום גבוה יותר מאשר אישה שאינה משכילה. 27

28 33 סיכום במשק הישראלי כיום קיים פער בין המינים. נשים מופלות מצד ההיצע ונאלצות להסתפק במשכורות נמוכות מן הגברים. בנוסף על התפיסה המסורתית כי על האישה להישאר בבית, לדאוג למטלות הבית ולטיפול בילדים. חשיבות נייר מדיניות זה היא אקוטית, שילובן של נשים משכילות בשוק העבודה יכול לתת חיזוק למשק הישראלי ולהגדיל את שיעור השתתפות של כוח עבודה מוטיבציוני ומשכיל. נייר מדיניות זה קורא ליצור שינוי חברתי במשק כיאה לחברה מודרנית בשנות ה 1111, צמצום האפליה מצד המעסיקים וצמצום האבטלה הכוללת במשק. במסגרת השאלה המדינית בחנו מהן הגורמים המשפיעים על שיעור השתתפות האישה בשוק העבודה. מה מונע מן האישה בעלת ההשכלה האקדמאית לצאת אל שוק העבודה ומה מדרבן אותה להשתלב בו. תוך התבססות על מחקים קיימים והשוואה בינלאומית לשווקים דומים לישראל, הגענו למספר ממצאים המחזקים את עמדתנו. ממצאים: ככל שאישה משכילה יותר שיעור השתתפותה בשוק העבודה עולה. נשים רוכשות השכלה גבוה יותר מגברים בשנים האחרונות. השכלת האישה משפיעה לחיוב על שכרה ולכן היא בוחרת לשלם יותר בעבור מסגרת טיפולית. מספר הילדים וגילם משפיעים לשלילה על יציאת האישה אל שוק העבודה. האישה לא מאמינה במסגרות הטיפוליות הקיימות כיום במשק ועל כן היא מעדיפה לרוב לגדל את ילדיה )בגיל הרך( בבית. המסגרות הטיפוליות כיום יקרות ולא מעניקות סבסוד מספיק על אחת כמה וכמה כשמשכורת האישה במשק נמוכה יותר המלצות: המלצותינו בנייר זה כללו שינויים בצד ההיצע ושינויים בצד הביקוש. ההמלצות הראשונות הן מצד הביקוש ועוסקות בבחירת האם טרם יציאתה לשוק העבודה וחיפוש אחר מסגרות הולמות לילדיה. הראשונה היא הקניית יום חינוך ארוך לילדים מעבר לשעות התעסוקה של האם. השנייה היא מתן סבסוד ממשלתי בהתאם לרמת השכלתה של האם. שתי ההמלצות הנוספות הן מצד ההיצע ועוסקות במתן תמריצים. המעסיק יזכה לתמריצים מצד הממשלה על העסקת אישה משכילה ובכך יתרום להגדלת כוח העבודה הנשי והמשכיל. ההמלצה השנייה מצד ההיצע היא מתן מענק הכנסה עבור אישה בעלת ילדים )המענק גדל עם הגידול במספר הילדים( אשר משתתפת בשוק העבודה והיא בעלת השכלה גבוה )המענק גדל ככל שהאישה משכילה יותר(. 28

29 נייר מדיניות זה עסק בשילוב נשים משכילות בשוק העבודה ומחקר עתידי יכול לבחון איזה מן ההמלצות שהועלו תאפשר במידה המקסימאלית פתרון אידיאלי במשק, הן בפן הכלכלי והן בפן החברתי. אנו מאמינות כי בעזרת נייר מדיניות זה ניתן להביא לחיזוק מעמד האישה בחברה ועידוד מתמשך של הצמיחה במשק הישראלי. בשאיפה כי ההמלצות יצליחו להביא לבחירה חופשית ואמתית של האישה להשתלב ולפתח קרירה במשק הישראלי. 02 ביבליוגרפיה איש-שלום, י'. )1111(. מעונות יום ויציאה לעבודה של אימהות לילדים קטנים. ירושלים: משרד העבודה והרווחה, הרשות לתכנון כוח אדם. ברקוביץ, נ'. )1118(.הגברת תעסוקת נשים בשכר-מה עובד ואיפה? ]משאב אלקטרוני[ תל אביב מרכז אדוה זליקוביץ', מ'.) (. הורים נגד יום לימודים ארוך. ישורון, ג'. )1131(. יום לימודים ארוך. מחקר בנק ישראל. Research/DocLib/dp1208h.pdf/ נתנזון, ר' וצמרת, ה' וכהן, ע'. עידוד מעסיקים להעסקת נשים. תל אביב פרץ, מ'. מחקר ומידע-נעמ"ת. )1118(.מדיניות סבסוד מעונות יום ישראל בהשוואה בינלאומית. ters.pdf קאול- גרנות, א'. )1114(. השפעת יום לימודים ארוך על נשים. הכנסת מרכז המחקר data/pdf/m00905.pdf/ 29

30 שושנה, ח'.) (. רוכשים ידע : כמה עולה לשלוח ילד לבית הספר. צרכנות. ynet שושנה, ח'.) (. מישהו מטפל בך : כמה עולה מטפלת לילד צרכנות. ynet שחר, א'. )1131(. עולות הטיפול בילדים בגיל הרך והשפעת על היצע העבודה של נשים. שפר, ה'. ]משאב אלקטרוני[. מחקר בנק Research/DocLib/dp1212h.pdf/ ישראל ) (. נשים לא מוותרות על עבודה העבודה מוותרת עליהן. כלכליסט תמר רובינשטיין השמות.) 1131 (. כמה משלמים לעוזרת? כמה משלמים למטפלת?. Wang, W' & Parker, K' & Taylor, P'.(2013). Breadwinner Moms : mothers are the sole or primary provider in four-in-ten households with children; public conflicted about the growing trend מקורות אתר כל זכות. )1131(. סיוע לאימהות עובדות במימון מעונות יום ומשפחתונים. _%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99 דוח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי )"ועדת טרכטנברג"(.עיקרי ההמלצות-מערכת המס )1133(. עמ' 71 הכנסת מרכז המחקר והמידע. )1133(. יישם התוכנית הממשלתית בדבר עידוד תעסוקת אימהות לילדים. ירושלים. data/pdf/m02857.pdf/ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. )1133(. דוח הכנסה ברוטו לשכיר לפי משלח יד ומין. לוח 16 ע' pdf.publications12/1479/pdf/t20/ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. )1131(. דוח הכנסה ברוטו לשכיר לפי שנות לימוד ומין. לוח pdf.publications12/1479/pdf/t22/ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. )1131(. לוח 1.4 מועסקים לפי ענף כלכלי, שנות לימוד, קבוצת אוכלוסייה ומין. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) 1131 (.לוח 7 נשים בנות לפי תכונות עבודה. 31

31 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. )1131(. לוח 11 הכנסה ברוטו לשכיר, לפי שנות לימוד ומין. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )1131(. מספר המשרות הפנויות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. )1131(. שנתון סטטיסטי לישראל לוח 11. בלתי מועסקים לפי מין, דת, גיל, שנות לימוד ועבודה ב 31 החודשים האחרונים בישראל. 12_23&CYear=2012 משרד התמ"ת טבלאות שכר לימוד פברואר מעונות יום. משרד הכלכלה.תמר אלמוג מנהלת אגף בכיר מעונותיום ומשפחתונים E811F3399CB9.htm נספחים נספח א' 04 30

32 נספח ב' 32

33 33